ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום העוסק בטענתו של המשיב, אשר היה נאשם בפרשת "האונס בשמרת", לפיה בתקופה שבין הרשעתו לבין מתן גזר הדין פירסמו המערערים כתבה, שלטענתו הוציאה את דיבתו רעה

השופט גדעון גינת

1. המשיב היה נאשם מס' 4 בת.פ. מחוזי חיפה 290/90 בפרשה שלימים התפרסמה בשם "האונס
בשמרת". בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון ביום 9.12.93, ע.פ. 5612/92 מדינת ישראל
נ' אופיר בארי פ"ד מח )302 )1, הורשע המשיב עם אחרים באינוס, עבירה על סעיף 345 )א(
לחוק העונשין תשל"ז1977-. בעת האירועים נשוא המשפט הפלילי האמור היה המשיב כבן 17.
לפי האמור בתמצית פסק דינו של בית המשפט העליון: "רקע הדברים הוא תלונתה של קטינה,
בת קיבוץ, שהייתה בעת התרחשות המעשים כבת ארבע-עשרה וחצי, כנגד המשיבים בני אותו
קיבוץ וחבריהם, כולם בוגרים ממנה בשנתיים לפחות וחלקם אף ביותר. התלונה מתייחסת
לאירועים שהתרחשו במשך חמישה ימים רצופים שבמהלכם קוימו עמה שרשרת מגעים מיניים
קבוצתיים. חלק מהאירועים התרחשו ברצף אחד תוך מספר שעות. לטענת המתלוננת, נעשו
הדברים שלא מרצונה ואגב השמעת איומים כנגדה, תוך שהיא ניצבת מול חבורה מאורגת
המנצלת אותה מינית. לגירסת המשיבים, נעשו המגעים בהסכמתה המלאה של המתלוננת, ללא כל
הבעת התנגדות מצדה וללא איומים מצדם." שם, 302-303.

הדיון באשר למידת העונש במשפטו של המשיב הוחזר לבית המשפט המחוזי בחיפה ודינו נגזר